חובות אבודים כהוצאה מוכרת

חובות אבודים כהוצאה מוכרת

מוסר התשלום במדינת ישראל ידוע כבעייתי מאוד, ורוב בעלי העסקים בארץ סובלים מהבעיה והם נאלצים להתמודד עם חובות אבודים, כלומר חובות של לקוחות וחייבים אחרים שאין באפשרות העסק לגבות. חובות אבודים, המכונים גם חובות רעים, הפכו למכת מדינה, על כן חשוב לדעת כיצד מתייחס פקיד השומה לנושא זה ואיך להתנהל נכון מול רשות המיסים על מנת להכיר בחוב האבוד כהוצאה מוכרת.

מהם חובות אבודים?

ההגדרה של חוב אבוד על פי רשות המיסים היא חוב שנוצר במקום שהייתה עסקה, וחל מועד החיוב במס עוד לפני קבלת התמורה בשל העסקה. אם הלקוח (או חייב אחר) לא שילם תמורה בגין העסקה אך העסק הפיק חשבונית מס, ייראו בעסקה זו כעסקה שלא יצאה לפעול. בהתקיים תנאים מסוימים שנקבעו בתקנות, העוסק שהוא מוכר או נותן שירות יהיה רשאי להוציא הודעת זיכוי, בהתאם לקבוע בסעיף 23 א להוראות ניהול פנקסים, וכך העוסק יוכל להקטין את מס העסקאות בדיווח השוטף שלו.

ראוי לציין כי סעיף 24א לתקנות מס ערך מוסף קובע ומפרט מתי ואיך לנהוג במקרה של חובות אבודים בבית העסק. ישנם 5 תנאים מצטברים (לפי הלכת אלקה) המאפשרים לעוסק לקבל החזר מס עסקאות בשל החובות האבודים, התנאים שחייבים להתקיים הינם:

• העסקה בוצעה ותועדה.
• העוסק הוציא חשבונית מס בגין העסקה.
• העוסק שילם מס עסקאות בגין החשבונית שהוא הוציא.
• העוסק (מוכר או נותן שירות) טרם קיבל את התמורה או חלק ממנה.
• החוב הפך לחוב אבוד, על פי ההגדרה בתקנות.

תקנה 24א’ קובע כי העוסק לא רשאי להפחית את סכום העסקאות וסכום המע”מ הכלול בדיווח התקופתי לתקופה שבה הוצאה הודעת הזיכוי, אלא רק לאחר שהוא מסר הודעה על כך למנהל. כדי שהמנהל יכיר בכך שאלו חובות אבודים כהוצאה מוכרת העוסק נדרש לבצע מספר פעולות כגון:

• הפעלת הליכים לגביית החוב (המחאות שלא כובדו), יש לפתוח תיק בהוצאה לפועל.
• אם החייב נמצא בהליך פירוק, כינוס נכסים או פשיטת רגל העוסק חייב להמציא תביעת חוב למנהל המיוחד או למפרק שמונה.
• תיעוד הפעולות שבוצעו לגביית החוב, הן מהחייב וממנהלי העסק והן מכל גורם רלבנטי אחר.
• אם העוסק לא נקט בפעולות הרשומות למעלה, החוב יוכר כאבוד אם החייב נפטר ואין בעיזבון שלו נכסים שניתן לממש או אם החייב עבר לחו”ל ואין בבעלותו נכסים שניתן לממש בישראל.

חוב אבוד (חוב רע) לעניין מס הכנסה

סעיף 17(4) לפקודת מס הכנסה מאפשר לעוסק לנכות חובות רעים (אבודים) וכן חובות מסופקים, כלומר חובות שיש יסוד סביר להניח שהם לא ייפרעו, כל עוד החובות נוצרו בשנת המס והוכרו ככאלה לפי שיקול דעתו של פקיד השומה.

חובות רעים או מסופקים יוכרו בניכוי בתנאים הבאים:

החובות קשורים לתחום עיסוקו ופעילותו של התובע אותם כהוצאה

חובות שנוצרו במהלך הפעילות העסקית ולצורך ייצור ההכנסה. לרבות, חובות של לקוחות ומקבלי אשראי מהעסק, ובלבד שהאשראי ניתן במסגרת הפעילות המסחרית הרגילה של העסק. חובות רעים בעלי אופי הוני בשל השקעות שאינן בתחום הפעילות הרגיל, אינם קשורים לייצור ההכנסה ולא יוכרו בניכוי.

הם נעשו רעים באותה שנת המס שבה נתבעו

אין רלבנטיות למועד היווצרות החוב או לידיעה בדיעבד, כי החוב הפך לחוב רע (אבוד). רק בשנה שבה החוב הפך להיות בלתי ניתן לגבייה הוא יוכר כהוצאה מוכרת.

ניתן לאמוד את שווי החוב שהפך לחוב רע

ההוצאה תותר עד הסכום שיש ראיות לגביו כי הנו חוב רע באותה שנת מס. מכאן, שייתכן כי חוב רע יוכר לשיעורים על פני כמה שנות מס, לפי המצב הכספי של החייב שהלך והורע.

הניסיון מראה כי אין אחידות בהפעלת שיקול דעתו של פקיד השומה בכדי שיכיר בחובות אלו כחובות אבודים. מחד, נטל ההוכחה להכרה בחובות רעים כהוצאות מוכרות מוטל על המבקש, ומאידך, שיקול הדעת של פקיד השומה לגבי הכרה או אי הכרה בחובות הרעים כהוצאות מוכרות יעמוד למבחן הביקורת השיפוטית, וכדאי להכיר את הלכת אלקה ולהתייעץ עם רואה חשבון ו/או עורך דין.

כאמור, כדי להרים את נטל ההוכחה בדבר היותם של החובות רעים, נדרש המבקש להמציא אישורי עורך דין מפורטים בדבר ההליכים שננקטו לגביית החובות, לרבות תיקי ההוצאה לפועל, צווי פירוק או פשיטת רגל של החייב וכדומה. האישורים האמורים שהנם בבחינת חוות דעת משפטית, יפרטו בנוסף למצב גביית החוב גם את העובדה, כי הסיכוי לגביית החוב הנו אפסי ואת הנימוקים לכך. דהיינו, שאכן מדובר בחוב שהוא חוב רע, שהוא אבוד ובלתי ניתן לגבייה.

חוב אבוד חלקי ייתכן כשצפויה גבייה חלקית של החוב. אין מניעה כי בעקבות בדיקת מצב החייב או הגעה להסדר פשרה לסילוק חלקו של החוב או לסילוקו חלקית בתשלומים ממושכים, יוכר החלק שלא תתאפשר גבייתו כחובות רעים, שהם הוצאות מוכרות. לעיתים, מספיק שפקיד השומה או היושב מטעמו בדיון נוכח כי החייב אינו מציית אף למס הכנסה, אינו מגיש דיווחי מס ואינו משלם את חובות המס שלו, בכדי שיסכים להכיר בחוב כחוב אבוד. שהרי פקיד השומה עצמו אינו מצליח לגבות את חובו מהחייב. כאמור, הכול לפי שיקול דעתו של פקיד השומה, שיקול דעת הנתון לביקורת שיפוטית.

אגב, כדאי לדעת כי במקרה של חובות רעים שסכומם קטן יחסית קיים נוהג בלתי כתוב, לפיו לגבי חובות בסכומים קטנים של עד כ-2,000₪, לא יידרש אישור עו”ד. אלא מספיק שיוכח כי המדובר בחוב שלא נגבה זמן ממושך, למרות פניות של בעל החוב לגביית חובו. פניות שכדאי לשמרן בכדי להציגן בבוא העת לפקיד השומה. נוהג זה נובע מהכרת פקיד השומה, כי בסכומי חוב קטנים עלות תביעת החוב עולה על ההנאה מגבייתו האפשרית, אם בכלל, בעתיד.

לגבי סכומי חוב גבוהים, רצוי לנהוג לפי הכלל, כי ככל שסכום החוב גבוה יותר כך נדרשים מסמכים מאמתים רבים יותר, מהותיים יותר ומאושרים הן על ידי עו”ד והן במסמכים נלווים נוספים, כגון צווי הוצל”פ שלא מולאו, צווי פירוק וכדומה.

יודגש כי זיכויים בשל הפחתת הכנסות אינם בהכרח חובות רעים ולכן יוכרו כהוצאות מוכרות לפי השנה שבה נרשמו ההכנסות.

האם חלק מהחובות ירשמו כהוצאה מוכרת?

לאחר שהעוסק מוכיח כי הוא נקט בכל הדרכים האפשריות לגביית החוב, באפשרותו לדרוש את יתרת אותו חוב בספרים ולקבל זיכוי מרשויות המס בגין החוב האבוד. עסקים רבים מעניקים תנאי אשראי ארוכים ללקוחות שלהם, לכן חשוב להקפיד על איתור חובות אבודים אחת לתקופה אחרת העסק עלול לסבול מנזקים חמורים ומפגיעה משמעותית בתזרים המוזמנים שלו.

התהליך של אישור חובות אבודים כהוצאה מוכרת על ידי רשויות המס הוא ממושך ואטי, וחשוב לזכור כי העוסק נדרש לשלם את תשלומי המס בגים החשבוניות שלא שולמו. לכן, כדאי להיעזר ברואה חשבון ומומלץ לבחון מחדש את האשראי הניתן ללקוחות העסק, וכמובן שיש לתעד את החובות האבודים וכדאי לאמץ אמצעי גבייה דיגיטליים וחכמים יותר כמו סליקה באשראי.

לאחר הפנייה למנהל והוכחת הפעולות שננקטו לגביית החוב, העוסק יוכל לקבל חזרה את הכספים שהוא שילם עבור החשבונית שהוא הוציא בגין העסקה עם החייב.