אנחנו מזמינים אותך להרשם או לפנות אלינו כדי להתרשם בעצמך משירותי המשרד והנהלת החשבונות הממוחשבת שלנו הכוללת שימוש בתוכנה לניהול חשבונות בשיטה הכפולה.
מהם דמי הבראה ומי זכאי לקבל את התשלום? כמה ימי הבראה מגיע לעובד שכיר? מתי מקבלים דמי הבראה? כיצד זה משפיע על בעלי חברות? מה אומר החוק אם עובד שכיר לא קיבל מהמעסיק שלו את התשלום? המומחים של מערכת הנהלת חשבונות באינטרנט UCAN2 הכינו עבורכם מדריך מקצועי ומקיף בנושא.
כל עובד שמשלים 12 חודשי עבודה, כלומר שנת עבודה אחת לפחות במקום עבודתו, זכאי על פי חוק לדמי הבראה וזאת בהתאם לוותק שהוא צבר במקום עבודתו. עובדי קבלן ועובדים נוספים בענפים אחרים זכאים לתנאים טובים יותר בעקבות צו ההרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש או מכוח הסכם קיבוצי בעניין זה.
חשוב לדעת כי דמי הבראה משולמים לעובדים שכירים מכוח החוק, והם מהווים חלק מהתנאים הסוציאליים המגיעים לכלל העובדים במשק. המקור לתשלום זה נובע מצו ההרחבה הנקרא השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש, למרות שכיום אין באמת קשר בין הבראה ונופש לדמי ההבראה. כלל המעסיקים במשק, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, חייבים בתשלום זה לעובדים השכירים מדי שנה, לרבות עובדים זרים, גם אם העובד לא יצא לנופש.
בתוך כך, ראוי לציין כי ביום 11/09/2023 נחתם צו הרחב חדש הקובע כי גובה דמי ההבראה לעובד שכיר במגזר הפרטי יעמוד באופן רטרואקטיבי על סכום של 418 ₪ ליום הבראה אחד, והכלל חל על דמי ההבראה מיום 1/7/2022 ועד 30/6/23. גובה דמי ההבראה שנקבעו לעובד שכיר במגזר הציבורי עומד על 471.4 ₪ ליום הבראה.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל הוחלט כי המעסיקים יפחיתו מהתשלום של דמי ההבראה המשולמים לעובדים בשנת 2024 סכום השווה לשווי יום הבראה, למעט מקרים מסוימים שבהם עליהם להפחית סכום נמוך יותר. המעסיקים מחויבים להעביר את הסכום שהופחת מתשלום דמי הבראה ישירות לרשות המיסים, ועליהם לצרף פירוט על תשלומי החובה שנחסכו מהם בעקבות הפחתה זו, כאשר מטרת ההפחתה היא לממן הטבות עבור משרתי המילואים.
בחוק התייעלות כלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), הצשפ”ה-2024, הוחלט להקפיא את שווי דמי ההבראה, בדיוק כפי שהוחלט בשנת 2024, ובנוסף הוחלט להפחית יום הבראה מרוב העובדים במש’. לכן, עובד במגזר הפרטי יוכל לראות במשכורת שלו הפחתה בסכום של 418 ₪ בחודש יוני, ולעובד במגזר הציבורי מפחיתים סכום של 471 ₪ בחודש יולי. המעסיקים נדרשים להעביר לרשות המיסים את שווי יום ההבראה שהם קיזזו מהעובדים.
כדי למזער את הפגיעה בעובדים בעלי שכר נמוך, הוחלט להפחית מעובדים עם שכר עד 6,150 ₪ בחודש רק חצי יום הבראה. כדאי לדעת כי לפי הערכות משרד האוצר, קיזוז יום הבראה בשנת 2025 מהעובדים במשק יניב סכום של כ-1.3 מיליארד ₪, כאשר המהלך הדומה שבוצע בשנת 2024 הניב לקופת המדינה הכנסה של כ-1.4 מיליארד ₪.
בעבר הלא רחוק העובדים יצאו לנופש בבתי ההבראה השונים ברחבי המדינה, כמובן על חשבון המעסיקים, ובעבר העובד לא היה רשאי לבחור בין יציאה לנופש לבין מימוש ההטבה לפי ערך כספי המופיע בתלוש השכר, לכן עובד שלא מימש את זכאותו לצאת להבראה הפסיד את האפשרות לנופש. התשלום חושב לפי עלויות השהייה של העובד בבית הבראה, וכדי לקבל את התשלום העובדים נאלצו להציג קבלות המעידות כי הם יצאו לבית הבראה.
עם השנים נקבעו הסכמים בין המעסיקים בישראל לבין הסתדרות העובדים, וכך למעשה עוגנה התוספת בגין דמי ההבראה בתלוש השכר וזאת ללא כל התניה, כלומר שווי ההטבה הפך לחלק נוסף במסגרת עלויות מעביד. בחודש יולי 1998 נחתם הסכם קיבוצי בין המעסיקים לבין הסתדרות העובדים ועד ליום 30/06/2015 כל המעסיקים, לרבות חברה בע”מ, חויבו בתשלום דמי ההבראה לעובדים השכירים. ביוני 2012 נחתם הסכם נוסף הקובע כי מפעל נדרש להשתתף בהוצאות ההבראה והנופש של העובדים (במגזר הפרטי), וההסכם החדש פירט את גובה התשלום לכל יום הבראה, וכיום הסכמים אלו עוגנו במסגרת צו הרחבה שנחתם בשנת 2014, והצו החדש חל על כלל העובדים במשק שאין להם הסכם ספציפי אחר המיטיב איתם.
עקרונית, התשלום של דמי ההבראה מתבצע לרוב אחת לשנה, בדרך כלל באחד מחודשי הקיץ, אך המעסיקים במגזר הפרטי והציבורי יכולים לשלם אותו במועד אחר או במספר תשלומים. יש מעסיקים המשלמים את ההבראה כתשלום חודשי המופיע בתלוש השכר (תשלום חודשי מופיע בתלוש השכר בתור “על חשבון הבראה”.
כדאי לדעת כי חישוב דמי הבראה נעשה על פי מספר ימי ההבראה המגיעים לעובד השכיר, והזכאות עולה בהדרגה בהתאם לוותק של העובד במקום עבודתו, תוך התייחסות להסכם הקיבוצי שחל על העובד, ככל שיש.
מאחר שדמי ההבראה מוגדרים הכנסת עבודה חלים עליהם מיסים כמו על הכנסת עבודה, כלומר מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, ולמעשה זהו רכיב שכר לא פנסיוני.
מספר ימי ההבראה (על פי הוותק של העובד במקום עבודתו) X תעריף ליום הבראה (התעריף משתנה בהתאם להסכם הקיבוצי) X היקף המשרה הממוצע של העובד בשנת המס הרלוונטית.
במקרה של עובד שעתי ששכרו משולם על בסיס מספר השעות שהוא עבד אצל המעסיק שלו מחשבים את ההבראה לפי הנוסחה הבאה:
מספר שעות העבודה השבועיות X מספר ימי הבראה לפי ותק X שווי יום הבראה, ומחלקים את הסכום ב-42.
ותק בשנים במקום העבודה | מסר ימי הבראה לפי ותק |
לאחר שנה ראשונה | 5 ימים |
שנה שנייה - שלישית | 6 ימים |
שנים 4-10 | 7 ימים |
שנים 11-15 | 8 ימים |
שנים 16-19 | 9 ימים |
שנים 20 והלאה | 10 ימים |
לאחר שהבנו כמה ימי הבראה מגיעים לעובד נעבור לשאלה מתי מקבלים דמי הבראה מהמעסיק.
המעסיקים במגזר הפרטי והציבורי יכולים לבחור באחת מ-3 דרכים לתשלום דמי ההבראה לעובדים:
רוב המעסיקים משלמים את דמי ההבראה באמצעות תשלום שנתי יחיד, וההבראה מתווספת לאחת המשכורות, בדרך כלל בחודשי הקיץ. גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית מקבלים את התשלום בקצבה החודשית של חודש יוני.
עובד שכיר רשאי להסכים עם המעסיק שלו לקבל את התשלום מדי חודש, כחלק מהשכר החודשי. במקרה זה המעסיק חייב לקבוע זאת בחוזה העבודה של העובד ויש לציין בחוזה כי התשלום עבור ימי ההבראה נפרד משאר רכיבי השכר, כאשר החישוב מבוסס על חלוקת סכום ההבראה השנתי שמגיע לעובד לפי הוותק שלו ב-12.
המעסיק יכול להוציא את עובדיו לנופש על חשבונו, וזו הוצאה מוכרת עבורו, וכך הוא אינו חייב בתשלום דמי הבראה, כל עוד מתקיימים התנאים הבאים:
בעלי חברה בע”מ חייבים בתשלום ימי הבראה לפי ותק והתשלום נחשב להכנסת עבודה לכן חלים עליו כל המיסים שחלים על הכנסת עבודה, בדגש על מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי בריאות, אך דמי הבראה אינם נכללים בשכר ממנו מפרישים לביטוח הפנסיוני ובשכר המשמש לחישוב פיצויי פיטורין.
חשוב להדגיש כי העובד אינו רשאי לוותר על דמי ההבראה מאחר שזו חובה החלה על המעסיק (זכות קוגנטית), ואם העובד נאלץ לוותר על התשלום או חלק ממנו הרי שאין צורך משפטי להסכמתו והמעסיק עובר על החוק וניתן לתבוע אותו.
אם העובד לא קיבל תשלום עבור ימי הבראה המגיעים לו לפי הוותק במקום עבודתו בגין שנים קודמות – העובד יכול לתבוע את המעסיק עד 6 שנים מהמועד שבו היה עליו לקבל את התשלום, גם אם הוא פוטר או התפטר.
אם העובד לא קיבל דמי הבראה המגיעים לו לפי חוק במהלך תקופת העבודה שלו אצל המעסיק (או בחלק מהתקופה), העובד רשאי לתבוע פדיון דמי הבראה עבור השנים שבהן הוא לא קיבל תשלום. את התביעה מגישים בבית הדין לעבודה והעובד יכול לקבל פדיון של דמי ההבראה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.
נכתב ע”י:
יורם שיפר – רו”ח, מבעלי משרד רו”ח זיו, שיפר ושות’,
יזם אינטרנט בלתי נלאה, מפתח המערכת UCAN2
ועוד כמה וכמה מערכות אחרות שנועדו לעזור לבעלי עסקים לעוף אל עבר הזריחה.
הוא גם מנגן על חצוצרה, מופיע עם תזמורת כלי הנשיפה כלים שלובים ובסך הכל.