קיזוז הפסדים

מה כדאי שתדעו לגבי קיזוז הפסדים?

מה זה קיזוז הפסדים? איך מבצעים קיזוז הפסדים משנים קודמות בעסק? למה זה נועד? באילו מקרים ניתן לבצע קיזוז הפסדי הון או קיזוז הפסדים מניירות ערך? האם ניתן לקזז הפסדים גם לאחר סגירת העסק? המומחים של מערכת הנהלת חשבונות באינטרנט UCAN2 הכינו מדריך מקצועי בנושא.

מה זה קיזוז הפסדים?

כל נישום מעוניין למקסם את כספו ולהרוויח כמה שיותר, אך הנישום עשוי לחוות גם הפסדים במסגרת הפעילות בעסק שלו או בהשקעותיו בשוק ההון. הפסד מוגדר כעודף הוצאות המותרות בניכוי על ההכנסות מאותו מקור. בכללי החשבונאות ובדיני המס מתייחסים לסוגי הפסדים שונים כמו הפסד שוטף המתאר הפסד שנוצר בשנת המס לפני קיזוז ההפסדים השוטפים והמועברים, הפסד מועבר המתאר מצב שבו אין לנישום הכנסה חייבת לכן ניתן לקזז את ההפסד כנגד הכנסות בשנים העתידיות.

ראוי לציין כי הפעולה של קיזוז הפסדים מאפשרת לנישום להקטין את הרווחים שלו בשנת מס מסוימת, ולמעשה הוא יכול להקטין את הרווחים בגובה ההפסדים שנוצרו לו ובכך הוא מקטין את תשלום המס (חבות המס). כללי הקיזוז של הפסדים פירותיים נקבעו והוגדרו בסעיפים 28 – 29 ובסעיף 92 לפקודת המס.

אם מקור ההפסד הוא בישראל הטיפול ייעשה במסגרת הוראות סעיף 28 לפקודה, בעוד הפסד שמקורו בחו”ל יטופל לפי ההוראות שנקבעו בסעיף 29 לפקודת המס. ישנם כללי קיזוז שונים בהתאם למיקום הגיאוגרפי שבו הופק ההפסד לנישום, ובנוסף מתייחסים למקום תושבתו של הנישום שמעוניין לקזז הפסדים.

איך מתבצע קיזוז הפסקים בעסק?

באופן כללי, קיזוז הפסדים מהווה מעין פתרון מיסוי שנועד לאפשר לבעלי העסקים בישראל לקזז הפסדים בעסק שלהם משנות המס הקודמות, ובפועל מקזזים את ההפסד עם רווחי העסק בשנת המס הנוכחית.

כאשר העסק השייך לנישום תושב ישראל ופועל בארץ אך מפסיד כסף, הוא אינו יכול לקבל בחזרה ממס הכנסה את המיסים שהוא שילם בשנים שבהן העסק שלו היה רווחי. בתוך כך, כאשר העסק שהפסיד בעבר חוזר להיות רווחי בשנות המס הבאות יש באפשרותו לקזז את ההפסדים שהוא צבר בעבר וכך למעשה הנישום מקטין את שורת הרווח הנקי בעסק שלו בגין שנת המס שבה הוא מבצע את הקיזוז, וכך הוא ישלם פחות מס. אם הרווחים בעסק לא מאפשרים קיזוז של מלוא ההפסדים שהעסק צבר בשנים הקודמות, הנישום, כלומר בעל העסק, יהיה פטור מתשלום מס עבור הרווחים שהעסק הפיק באותה שנה.

סעיף 18(א) לפקודה קובע כי ניתן לקזז הפסד שוטף מהעסק או ממשלח היד כנגד כל הכנסה חייבת במס, כל עוד ההכנסה הופקה באותה שנת המס, בין אם בארץ ובין אם בחו”ל. סעיף 1 קובע מהי הכנסת חייבת, לכן המסקנה מהחוק הקיים היא שהנישום רשאי לקזז הפסדים מכל הכנסה חייבת, כולל הכנסה מבית העסק, עסקת אקראי, עבודה, דיבידנד, שבח, רווח הון וכיוצא בזה.

אם אין אפשרות לקזז את מלוא ההפסד בשנת המס שבה הוא נוצר אפשר להעביר את יתרת ההפסד לצורך קיזוז בשנים הבאות, אך נקבעו מגבלות בנושא זה וניתן לקזז רק כנגד הכנסה מעסק, כולל עסק אקראי, משלח יד או הכנסה מרווח הון או שבח שיוצרו בבית העסק או במשלח היד. החל משנת 2007 יש אפשרות לקזז הפסד כנגד משכורת, בכפוף לתנאים שנקבעו.

למה נועד קיזוז הפסדים?

כאמור, קיזוז הפסדים הוא כלי לגיטימי המאפשר לנישומים להפחית את חבות המס של העסק שלהם או את המס שעליהם לשלם בגין ההכנסה בארץ או בחו”ל. הנישום יכול לקזז את ההפסדים שנוצרו בשנת מס מסוימת על מנת להקטין את ההכנסות החייבות במס באותה שנה או בשנים הבאות, לכן זהו כלי חשוב שכל בעלי העסקים, וגם יחידים בעלי הכנסות גבוהות, יכירו ויידעו כיצד ליישם את האפשרות כדי להקטין את חבות המס שחלה עליהם.

מהם המקרים בהם מותר לבצע קיזוז הפסדים?

הכללים הנוגעים לקיזוז הפסדים עברו לא מעט שינויים במהלך השנים, ובמיוחד בשנים האחרונות. סעיפים 28 ו-29 לפקודת מס הכנסה קובעים את המקרים שבהם ניתן לקזז הפסדים פירותיים, כלומר הפסדים שמקורם בסעיף 2 לפקודה, תוך התייחסות למקום צמיחתו של ההפסד.

המקרים שבהם ניתן לקזז הפסדים הם:

הפסדים עסקיים

העסק רשאי לקזז הפסדים שנבעו בפעילות העסקית כנגד הכנסות עסקיות אחרות. הפסדים עסקיים המותרים לקיזוז כוללים בין היתר מקרים כמו מכירות נמוכות בשנת המס, עלויות גבוהות, הפסדים שנובעים מהשתתפות בפרויקטים מיוחדים. ניתן לקזז את ההפסדים העסקיים המותרים במלואם בשנת המס שבה ההפסדים נוצרו, ואם ההפסדים עולים על הכנסות העסק הם ניתנים לקיזוז כנגד הכנסות אחרות בעסק באותה שנת מס או כנגד הכנסות בשנים הבאות.

יש פרשנויות שונות לחוק ועמדת רשות המיסים נוגדת לא פעם את פסיקות בתי המשפט שדנים בנושא המורכב. החוק קובע שהפסד שוטף הוא בר קיזוז כנגד כל הכנסה בעוד הפסד מועבר הוא בר קיזוז רק כנגד הכנסות הקשורות באופן ישיר לעסק או למשלח ידו של הנישום, לכן ברשות המיסים מכירים רק באפשרות של קיזוז הפסדי הון ושבח באותו העסק.

הפסדים פרטיים שאינם נובעים מפעילות עסקית

תושב ישראל רשאי לקזז הפסדים אישיים (אזרחיים) כנגד הכנסות אחרות שלו כמו שכר עבודה, הכנסה משכירות נכס או הכנסה מעסק עצמאי. ניתן לקזז הפסדים שנובעים בגלל הפסדים במסחר בבורסה, הפסדים במהלך פעילות פנאי והפסדים מעסק.

סגרתי את העסק, האם עדיין יש ביכולתי האפשרות לקזז הפסדים?

בחוק ההסדרים לשנת 2007 שינוי את כללי הקיזוז מהכנסה, וסעיף 2(2) שונה וכיום החוק קובע כי נישום בעל עסק שסגר את בית העסק שלו והחל לעבוד כשכיר, יכול לקזז את ההפסדים המועברים מהעסק שהוא סגר כנגד ההכנסות שלו משכרו אצל המעסיק. יש לעמוד בתנאים מסוימים כדי לקזז את ההפסדים כנגד ההכנסות משכר, למשל אין לאדם הכנסה מעסק או ממשלח יד בשנה שבה הוא מבקש לבצע קיזוז הפסדים מועברים כנגד הכנסותיו מעבודה, והאדם המבקש לבצע קיזוז של ההפסד חדל לעסוק בעסק או משלח ידו שבגינם הוא צבר הפסדים, ובנוסף ההפסד שנבע מהעסק אינו נובע מפעילות של חברת בית או חברה משפחתית.

איך מתבצע קיזוז הפסדי הון?

סעיף 92 לפקודת מס הכנסה עוסק באפשרות לבצע קיזוז הפסד הון שוטף. ראוי לציין כי יש הבדל בין קיזוז הפסד הון מועבר לבין קיזוז הפסדים מניירות ערך. תיקון 147 לפקודה קובע כי הפסד הון שוטף של חברה או יחידי שנוצר לאחר מימוש ניירות ערך ניתן לקיזוז כנגד רווח הון ריאלי, בין אם ההפסד או הרווח נוצרו בישראל ובין אם בחו”ל.

יש אפשרות לבצע קיזוז הפסד הון שוטף מניירות ערך גם כנגד הכנסות מריבית או מדיבידינד, כל עוד ההכנסות נובעות מאותו נייר ערך שמומש, ויש אפשרות לקזז את ההפסד גם כנגד הכנסות מריבית או מדיבידנד בניירות ערך אחרים, סחירים ולא סחירים, כל עוד המס על הריבית או הדיבידנד אינו עולה על 25%.

הכתבה באדיבות UCAN2 – מערכת הנהלת חשבונות מקוונת באינטרנט. נשמח לסייע לכם בכל שאלה ובקשה.