מה ההבדל בין עוסק פטור לעוסק מורשה - המדריך הרשמי

חשבתם לפתוח עסק? החלטתם להגשים את החלום ולפתח קריירה עצמאית? אתם וודאי יודעים שיש כמה צעדים שעליכם לנקוט בדרך, כמו לפתוח תיק במס הכנסה, להצהיר על עיסוקכם והכנסותיכם בביטוח לאומי ולפתוח תיק במע”מ.

על פניו, לעצמאי הטרי נראה שכל הרשויות וההליכים הקשורים בהן מסובכים נורא, אך הדברים למעשה הרבה יותר פשוטים מכפי שהם נראים, ובדרך כלל שירותי הנהלת חשבונות מקצועיים יכולים גם לעשות לכם סדר בדברים וגם ללמד אתכם דבר או שניים על מנת להפיג את הבלבול.

מה ההבדל בין עוסק פטור לעוסק מורשה? מה עדיף לי להיות?

אחד הנושאים, שאני מוצא שמבלבלים עצמאים רבים, היא השאלה מה ההבדל בין עוסק פטור לעוסק מורשה? מרביתם בטוחים שמדובר רק בגובה ההכנסה, אך בפועל, ההבדלים באים לידי ביטוי באספקטים נוספים כמו החובות החלות על העוסק, זכויותיו על פי חוק ועוד. במאמר הבא אספר לכם על כל ההבדלים העיקריים והחשובים, שכדאי לכם להכיר, כי ידע זה כוח, ואני מתכוון בעיקר לביטחון במה שאתם עושים ובדרך שלכם.

האם זה תלוי בגובה ההכנסה?

כן ולא.

עוסק שמחזור ההכנסות השנתי שלו אינו עולה על 100,187 ש”ח, רשאי להיות עוסק פטור, אך עם זאת, קיימים מקצועות ועיסוקים רבים, שאינם מורשים להירשם כעוסק פטור:

– בעלי מקצועות  החופשיים: אדריכלים, רופאים (כולל פסיכולוגים, פיזיוטרפיסטים, וטרינרים ורופאי שיניים) , רואי חשבון, עורכי דין, שמאים, מנהלי חשבונות, סוכני ביטוח, מהנדסים, יועצי מס, חוקרים פרטיים, בעלי מעבדות ויועצים.

– נותני שירותי הנחייה והרצאות, מופעים, בניית תפאורה, הכנה בדיקה ופקוח על מבחנים, הוראה, כתבנות, קצרנות, תרגום, כתיבה, עריכה ופישור.

– בעלי בית ספר, גן ילדים או ביס ספר לנהיגה, מתווכי מקרקעין, סוחרים, מתווכי רכב וחברות.

האם עוסק פטור רשאי לעבור את מחזור העסקאות המותר?

כן. במידת הצורך רשאי העוסק הפטור לשלם את ההפרש בין החלק הפטור לחלקשעלה על הפטור. כמו כן, באותם חודשים, שבהם המחזור חרג מהמחזור הפטור, ניתן לקזז מע”מ תשומות (ראו בהמשך)

חובת הדיווח

עוסק פטור מחויב לדווח פעם בשנה למע”מ על מחזור העסקאות שלו, ואילו העוסק המורשה מחוייב בדיווח חד או דו חודשי (תלוי במחזור השנתי שלו) באשר למחזור העסאות שלו. לעומת זאת, עוסק מורשה מחויב בדיווח על מחזור העסקאות, על המע”מ שגבה מלקוחותיו בגין העסקאות שבוצעו ועל המע”מ שקיזז בגין רכישות והוצאות מוכרות של העסק שלו (סכום לתשלום יהיה ההפרש שבין סכומי המע”מ שנכנסו לסכומי המע”מ שיצאו).

זה המקום לציין שעוסק פטור אינו רשאי לגבות מע”מ מלקוחותיו, והוא אינו יכול לקזז מע”מ בגין עסקאות שביצע, אך הסכום שלא קוזז יתווסף לסכום החשבוניות, ויהווה חלק מהוצאותיו לצורך מס.

טופסולוגיה

לצורך גביית תשלום מלקוחותיו, העוסק הפטור יוציא דרישת תשלום, בה הוא מורה ללקוח כמה עליו לשלם. עם קבלת התשלום הוא מחוייב להוציא קבלה בלבד. לעומתו, העוסק המורשה מחוייב לנפק טופס הזמנה, קבלה וחשבונית מס עבור כל עיסקה שביצע.

לכל אחד יתרון וחסרון.

יתרונות וחסרונות

שלא בצדק, יצאה לעוסקים פטורים תדמית טובה פחות, שכן פעמים רבות גופים גדולים מעדיפים לבצע עסקאות אך ורק עם עוסק מורשה. אך מצד שני, זוכים העוסקים הפטורים ליתרון משמעותי כשבוחנים את היבט המיסים של העסק.

יתרונו של העוסק הפטור מתבטא בעיקר במצבים, בהם הוצאות העסק מורכבות מחשבוניות מס ולא מהוצאות כמו ארנונה למשל, אשר לא ניתן לקזז בגינן מע”מ. איך זה משחק לטובתו של העוסק הפטור? מאחר והמע”מ אינו מקוזז, כל סכום הארנונה מחושב כהוצאה של העוסק, כתוצאה מכך סכום ההוצאה גבוה יותר והרווח שלו קטן יותר, מה שמוביל לכך שהוא משלם פחות מיסים.

 חושבים שאתם מסוגלים לבד?