חוק נסיעות לעובד

מה אומר החוק ואיך יודעים שלא מפספסים?

מי זכאי להחזר הוצאות נסיעות כדי להגיע למקום העבודה? מה ההגדרה לקבל מהמעסיק השתתפות במימון הוצאות הנסיעה על פי חוק נסיעות לעובד? כיצד מחשבים את ההשתתפות במימון הוצאות הנסיעה של עובדים למקום עבודתם? האם חוק תשלום נסיעות לעובד מחייב את המעסיק לשלם הוצאות נסיעה לעובדים? המומחים של מערכת UCAN2 הכינו מדריך בנושא.

מי זכאי להחזר הוצאות נסיעה על פי חוק?

עובדים רבים במשק הישראלי זקוקים לתחבורה על מנת להגיע למקום עבודתם, והחוק מעניק להם זכאות לקבל, בתנאים מסוימים, השתתפות במימון הוצאות הנסיעה. ראוי לציין כי החוק במדינת ישראל קובע כי כל אדם המתגורר במרחק העולה על 500 מ’ ממקום עבודתו יהיה זכאי לתשלום החזר הוצאות נסיעה מהמעסיק שלו, אלא אם המעסיק מספק הסעה מטעמו לעובדים, ובמצב זה הוא אינו נדרש לכסות את עלות הוצאות הנסיעה של עובדיו, גם אם העובדים בוחרים שלא להגיע לעבודה באמצעות ההסעה המאורגנת על ידי המעסיק.

בנוסף, לזאת, העובדים זכאים למימון הוצאות הנסיעה לעבודה וממנה גם אם הם אינם מגיעים למקום עבדותם באמצעות תחבורה ציבורית, ולמעשה האומדן העיקרי לקביעת זכאות העובד לקבלת הוצאות נסיעה הוא המרחק בין בית העובד למקום עבודתו.

מהי ההגדרה בחוק?

צו ההרחבה שפורסם בשנת 2016 בדבר השתתפות המעסיק במימון הוצאות הנסיעה לעבודה וממנה מבטל את צווי ההרחבה הקודמים, והחוק קובע כי העובדים זכאים להחזר הוצאות נסיעה כל עוד הם זקוקים לתחבורה ציבורית כדי להגיע למקום עבודתם והם מתגוררים במרחק העולה על 500 מ’ ממקום עבודתם. יש מקרים שבהם עובדים שמקום מגוריהם קרוב יותר לעבודה יהיו זכאים להחזר הוצאות נסיעה, למשל עובד בעל מוגבלות בניידות.

כמו כן, החוק קובע כי העובד יהא זכאי להחזר הוצאות נסיעה גם אם אין תחבורה ציבורית מאזור מגוריו למקום עבודתו, וגם אם העובד לא מגיע בפועל לעבודתו באמצעות תחבורה ציבורית. חוק נסיעות לעובד קובע את גובה החזר הוצאות הנסיעה לעובד לפי חישוב של מחיר הנסיעה המוזל באוטובוס או לפי מחיר של כרטיס חודשי חופשי.

איך יודעים לחשב נכון את תשלום הנסיעות?

כאמור, תשלום נסיעות לעובד לפי חוק מהווה זכות בסיסית שכל עובד רשאי לממש, בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק. חוק תשלום נסיעות לעובד עובר עדכונים אחת לתקופה (צו הרחבה), וכיום השתתפות המעסיק במימון הוצאות הנסיעה של עובדיו היא בגובה מחיר הנסיעה המוזל באוטובוס (תחבורה ציבורית) או לפי סכום כרטיס מנוי חודשי חופשי מוזל.

אם העובד זקוק לנסיעה בשני אוטובוסים או יותר כדי להגיע למקום עבודתו, המעסיק ישתתף בעלות הנסיעה הנוספת, כל עוד העובד נוסע לפחות 3 תחנות באוטובוס הנוסף כדי להגיע למקום עבודתו.

נכון לשנת 2023, הוצאות מעביד בגין השתתפות בהוצאות נסיעה לעובד מוגדרות בחוק והסכום העדכני, כפי שעודכן ב-1 בפברואר 2016 הוא עד 22.60 ₪ ליום עבודה.

כדי לחשב את הוצאות הנסיעה שהמעסיק נדרש לשלם לעובד יש לחשב את ימי העבודה בפועל של העובד, ללא ימים שבהם הוא לא הגיע למקום עבודתו (ימי חופשה, מחלה וכד’). הפסיקה קובעת כי עובד שמתגורר באתר העבודה עצמו יהא זכאי להחזר הוצאות נסיעה רק עבור ימים שבהם הוא הגיע בפועל ממקום מגוריו למקום עבודתו או שהוא חזר בסוף יום העבודה למקום מגוריו.

האם המעסיק חייב לשלם על כך?

כל מעסיק, כולל עוסק מורשה, חייב על פי צו ההרחבה העדכני לשלם הוצאות נסיעה לעובדיו, בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק. כדאי לדעת כי ישנם עובדים המועסקים במגזרים מסוימים שלגביהם מבצעים חישוב שונה לתשלום החזר הוצאות הנסיעה, למשל עובדים באולמות ובגני אירועים, עובדים בענף השמירה והאבטחה, עובדי ניקיון ותחזוקה, בני נוער המועסקים בשעות הלילה.

הכתבה באדיבות המומחים של מערכת הנהלת חשבונות באינטרנט UCAN2. למידע נוסף בנושא חוק נסיעות לעובד אנא צרו איתנו קשר!