חוק הפנסיה לשכירים

למה חשוב שתדעו מספיק על חוק הפנסיה?

החל משנת 2008, ובעקבות פרסום צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, כלל המעסיקים חייבים להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני לעובדים שלהם, ובנוסף המעסיקים חייבים להפריש כסף לקרן פיצויי פיטורים עבור העובדים. מה זה בדיוק חוק הפנסיה לשכירים? האם גם עצמאי חייב להפריש כספים לביטוח הפנסיוני? מה שיעור ההפרשות לביטוח הפנסיוני? המומחים של UCAN2 עושים סדר בנושא.

מה אומר החוק?

כאמור, החל משנת 2008, חלה חובה לבטח את כלל העובדים במשק הישראלי בביטוח פנסיוני, החובה חלה גם על עובדים זרים. למעשה, חוק הפנסיה לשכירים קובע כי יש להפריש שיעור מסוים מהשכר של העובד ולהעבירו לגוף פנסיוני לפי בחירתו החופשית של העובד. ההפרשות לביטוח הפנסיוני, כפי שנקבע בחוק, ממומנות בחלקן ע”י המעסיק ובחלקן על ידי העובד.

שיעור ההפרשות לביטוח הפנסיוני החל מינואר 2018 הוא 18.5% מהשכר, כאשר הפרשות החובה מחושבות של הברוטו, כלומר על פי שכר הבסיס וללא שעות נוספות, או לפי השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך מבניהם, אלא אם הסכם העבודה קובע אחרת. שיעור ההפרשות מפוצל בין המעסיק לבין העובד, ועל פי חוק הפנסיה לשכירים המעסיק נדרש להפריש 12.5% על חשבונו, כאשר 6% מועברים לרכיב הפיצויים, והעובד מפריש 6% משכרו.

כל עובד יכול לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא מעוניין, למשל קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, והעובד רשאי לבחור את הגוף הפיננסי אליו הכספים יופרשו ובו ינוהל הביטוח הפנסיוני שלו.

למה זה חובה?

כדאי לדעת כי חוק הפנסיה לשכירים מהווה רפורמה חשובה שנועדה להגן על ציבור השכירים במשק הישראלי. במשך שנים ארוכות רבים מהשכירים במדינה לא דאגו ליום הפרישה מהעבודה ומאחר שהם לא חסכו כסף לפנסיה, הם הגיעו לגיל הפרישה מהעבודה ללא ביטחון כלכלי. ללא קצבת פנסיה, רבים מהמבוגרים נאלצו לעבוד גם לאחר גיל הפרישה, ורבים מהקשישים חיו במצוקה כלכלית קשה מאוד. לכן, המדינה החליטה לבצע רפורמה בתחום הביטוח הפנסיוני וכך השכירים יכולים לקבל קצבה המאפשרת להם לחיות בכבוד גם לאר הפרישה מהעבודה.

אגב, החל משנת 2017 חלה חובה גם על כל עובד עצמאי להפקיד סכומי כסף לחיסכון פנסיוני. החוק קובע את שיעורי ההפקדה המינימליים בהתאם להכנסה של העצמאי, ויש לבחור את סוג החיסכון הפנסיוני ומסלול החיסכון המיטבי באופן עצמאי.

אחרי כמה זמן עבודה הוא חל?

חובת ההפרשה לביטוח הפנסיוני חלה לגבי כל עובד מעל גיל 21 וכל עובדת מעל גיל 20, וההפרשות נעשות עד גיל הפרישה. יש לציין כי חוק הפנסיה לשכירים מבחין בין עובדים שהתקבלו לעבודה ללא שהיה להם ביטוח פנסיוני לבין עובדים שהתקבלו לעבודה והיו מבוטחים. אם העובד התקבל לעבודה ויש לו ביטוח פנסיוני, הוא זכאי להפרשות לביטוח הפנסיוני כבר מהיום הראשון בעבודה וללא תקופת המתנה. אם העובד התקבל לעבודה ואין לו ביטוח פנסיוני, הוא זכאי לביטוח זה רק לאחר 6 חודשים ממועד תחילת עבודתו.

כשכיר – אילו דברים חשוב שאבדוק?

שכירים רבים אינם יודעים איזה ביטוח פנסיוני יש להם ורבים אינם מודעים לחוק הפנסיה ולזכויות המגיעות להם. אם אתה שכיר מומלץ לבדוק את הנושאים הבאים:

• חשוב לבדוק בתלוש השכר האם המעסיק מבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני ולהיכן.
• זכותו של העובד להודיע למעסיק באיזה ביטוח פנסיוני הוא מעוניין, ניתן להפרשי כספים לקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.
• העובד זכאי להחליט באיזה גוף מוסדי יתנהל הביטוח הפנסיוני שלו, והמעסיק חייב להעביר את הכספים לגוף זה.
• אם העובד לא בוחר ביטוח פנסיוני בעצמו, המעסיק חייב על פי חוק לערוך עבור העובד ביטוח פנסיוני באחת מקרנות הפנסיה הנבחרות על ידי משרד האוצר.