חוק החברות

כל מה שצריך לדעת

חוק החברות, התשנ”ט-1999, נחקק כבר למעלה משני עשורים והוא החליף את פקודת החברות (נוסח חדש) משנת 1983. החוק החדש והעדכני יותר יצר דיני חברות חדשים בארץ, ומטרתו לשקף תפיסות משפטיות מתקדמות ועדכניות בעיקר בתחום דיני התאגידים. 

בחוק החדש נוספו לא מעט חידושים המשפיעים בין היתר על מבנה חברת עסקית ונקבעו הוראות חדשות ומיוחדות הנוגעות לתפקידי הדירקטוריון והאחריות של הדירקטורים. בנוסף, בחוק החדש נקבעו הוראות בנושא חובות וזכויות בחברה בין בעלי המניות, המנהלים, הדירקטורים, העובדים והנושים.

רקע כללי

לאחר הקמת המדינה בשנת 1948, הוחלט לאמץ את פקודת החברות האנגלית מתקופת המנדט הבריטי. לאורך השנים הפקודה תוקנה מספר פעמים, במגוון נושאים. את ההצעה לחוק החברות החדש גיבשו על בסיס דוח הוועדה לחקיקת חוק חברות חדש. הוועדה בראשות השופט אהרון ברק עסקה בגיבוש החוק החדש ובהתאמתו לעידן המודרני, כאשר המטרה הייתה לגבש חוק מקיף, עדכני ובעל אופי קודיפיקטיבי, כלומר לספק מענה ראוי לסוגיות בדיני החברות.

ראוי לציין כי חוק החברות החדש עבר לא מעט שינויים על מנת להתאימו לרוח התקופה, כך לדוגמה בדצמבר 2012 נכנס לתוקף תיקון 20 לחוק במטרה להגביר את הפיקוח על שכר הבכירים בחברות.

שינוי כללי הממשל התאגידי

כאמור, חוק החברות נכנס לתוקף בשנת 2000 לאחר תהליך ממושך שהחל בהקמת ועדה בראשות השופט פרופ’ אהרון ברק. המלצות הוועדה עברו דרך ארוכה שכללה דיונים ממושכים בוועדת החוקה, חוק ומשפט ובוועדות המשנה שלה. מטרת השינוי בחוק הייתה לבצע שינוי כללי בממשל התאגידי ולהתנתק מהמסורת שנקבעה בחוק האנגלי מתקופת המנדט. מדינת ישראל צמחה והתפתחה במהירות במשך חמישה עשורים, וגם המשק המקומי השתנה לבלי הכר וגם עבר לא מעט טלטלות ומשברים בדרך. לכן, שינוי ועדכון החוק התבקש.

חשוב לציין כי חוק החברות נועד להסדיר את דיני החברות במדינת ישראל, יש בחוק עשרה חלקים מרכזיים, ואנו נרחיב עליהם בפסקה הבאה. כאמור, החוק החדש מבטל ומחליף את פקודת החברות, ולאור שינוי החקיקה רבים מבעלי החברות בישראל תהו מה יהיה הדין לגבי חברות שהתאגדו על פי פקודת החברות. הלכה למעשה, החברות שהתאגדו לפני החוק החדש ימשיכו לפעול בהתאם לתקנון ולתזכיר הקיים אצלן, אך יש שינויים וסייגים בחוק החדש שיש להתייחס אליהם, לכן כדאי להתייעץ עם רואה חשבון או עורך דין.

החוק ממשיך לעבור שינויים ותיקונים, ואחד מהתיקונים האחרונים משפיע באופן ישיר על כל מי שמתכנן להקים חברה עכשיו. עיקרי התיקון לחוק החברות נוגעים בין היתר להגדרה מחדש של השליטה בחברות ציבוריות, הרכב הדירקטוריון בחברה, דרכים לאיתור מועמדים לדירקטוריון בחברות שאין בהן גרעין שליטה, המלצות למינוי נשים כדי להשיג לפחות שליש נשים חברות בדירקטוריון בחברות הנסחרות בבורסה ועוד.

ממה מורכב חוק החברות החדש?

החוק מורכב מ-10 חלקים:

פרשנות (חלק ראשון)

החלק הראשון כולל סעיף ייעודי ובו הגדרות למושגים המופיעים בחוק החדש. חלק זה כולל הסברים מסודרים ומפורטים על המושגים בחוק על מנת להבטיח פרשנות אחידה ולהימנע מפרשנויות שונות של החוק.

ייסוד החברה (חלק שני)

חלק זה קובע את ההוראות והדינים להקמת חברה, כלומר הוראות להתאגדות, קיומה של אישיות משפטית נפרדת של החברה, מסמכים לייסוד החברה, מעמד רשם החברות וכל דבר נוסף הנוגע לייסוד  והקמת חברות וארגונים במדינת ישראל.

מבנה החברה (חלק שלישי)

החלק השלישי מתייחס לבעלי התפקידים בחברה, לרבות סמכויות של בעלי התפקידים השונים, זכויות וחובות שלהם, אחריות חוקית ועוד.

מינהל החברה (חלק רביעי)

חלק זה קובע את אופן ניהול החברה וכולל הוראות ודינים חשובים באשר למרשם בעלי המניות, המשרד הרשום של החברה, תפקוד בעלי התפקידים כמו מבקר הפנים של חברה ציבורית, רואה חשבון מבקר, מנכ”ל ובנוסף החלק מתייחס לדוחות כספיים שנתיים ולמאזנים שעל החברה להגיש.

בעלי מניות (חלק חמישי)

חלק זה קובע את הזכויות והחובות החלות על בעלי המניות בחברה, וכולל פירוט אילו סוגי מניות יהיו קיימים בחברה ואילו סמכויות יהיו לבעלי המניות השונים, בהתאם לסוג המניות שאוחזים בהן.

נושאי המשרד בחברה (חלק שישי)

חלק זה מתייחס לדירקטורים בחברה ומפרט את הזכויות והחובות שלכם, כולל סמכויות ואחריות של הדירקטורים בחברה כלפי בעלי המניות.

הון החברה (חלק שביעי)

החלק מתייחס לניירות הערך שהחברה רשאית להנפיק, ומפרט מה הפעולות שניתן לעשות בהם. כמו כן, החלק מתייחס לשמירה על ההון ולאופן חלוקתו.

רכישת חברות (חלק שמיני)

החלק מתייחס למיזוג חברות וקובע את הדינים לפעולת המיזוג בין חברות שונות, רכש כפוי או רכש מרצון ועוד.

הוראות כלליות (חלק תשיעי)

הוראות כלליות כמו שינוי סוג תאגידים, חברת לתועלת הציבור וכו’.

ביטול, הוראות מעבר, תחולה ותחילה (חלק עשירי)

החלק האחרון מתייחס לביטול פקודת החברות, הוראות ממשל תאגידי מומלצות, תחילת החוק ועוד.

דינן של חברות קיימות שנרשמו על פי פקודת החברות

לחברות שנרשמו על פי הפקודה נקבעו הוראות נוקשות הנוגעות לשינוי תזכיר החברה ונדרש רוב מיוחד לשינוי התקנון. בחוק החדש יש לנסח תקנון בלבד ונקבעו דרכים קלות יותר לשינוי תקנון החברה, הן בחברות פרטיות והן בחברות ציבוריות.

לאחר כניסתו לתוקף של חוק החברות, כדאי לדעת כי סעיף 24 לחוק החדש קובע את הדין לגבי חברות שנרשמו על פי הפקודה. החוק החדש קובע כי ניתן לשנות את ההוראות הקבועות בתזכיר החברה בהתאם לתנאים הקבועים בפקודה, ויש גם אפשרות לבטל את התזכיר. כמו כן, החוק החדש קובע כי ניתן לשנות את ההוראות הקבועות בתקנון החברה כל עוד יש החלטה המתקבלת באסיפה כללית ונדרש רוב של 75% מהנוכחים (או רוב אחר בהתאם לקבוע בתקנון או בתזכיר).

סעיף 367 (א)(4) לחוק החברות החדש קובע כי למרות ביטול הפקודה, ההוראות והתנאים לשינוי התזכיר נותרות בתוקף, בהתאם לתנאים המוגדרים בסעיף 24. לכן, חברות שהתאגדו על פי פקודת החברות אינן צריכות רישום מחדש והן אינן נדרשות לבצע מעשה או לקבל החלטה כזו או אחרת. אם מעוניינים לבצע שינויים בשם החברה או בהון שלה – יש לבצע את השינויים על פי ההוראות שנקבעו בחוק החדש, אך בעוד שבחברה שהתאגדה לאחר כניסת החוק לתוקף נדרש רוב של נוכחים באסיפה הכללית, בחברה שהתאגדה על פי פקודת החברות דורש רוב בהתאם להוראות הפקודה.

הסדר מקיף לדיני החברות בישראל

כדאי לדעת כי התיקון לחוק החברות נועד להסדיר נושאים כמו חברות ציבוריות הנסחרות בשוק ההון המקומי שהן בעלות מבנה ריכוזי מובהק, לקבוע הוראות בנוגע לחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה שאין בהן גרעין שליטה, ולמעשה להתאים את כללי הממשל התאגידי למצב העדכני. החוק מסדיר בין היתר את בעיית הנציג בחברות ללא גרעין שליטה ואת בעיית הממשק שבין בעלי המניות במיעוט לבין בעלי השליטה בחברה.

השינוי בחוק יצר ודאות חדשה וקובע סטנדרטים שכל מי שמקים חברה עכשיו חייב להכיר ולהבין את המשמעות של השינויים שנעשו בחוק. כך לדוגמה, החוק קובע שכל החלטה על שליטה חייבת להיעשות לפי מבחן של החזקה כמותית של 50 אחוזים ומעלה ממניות החברה או לפי מבחן של יכולת השפעה.

התיקון העדכני לחוק כולל התייחסות לחברות שאין בהן גרעין שליטה וכעת נדרש רוב של דירקטורים בלתי תלויים, והוחלט לבטל את חובת המינוי של שני דח”צים בחברות ללא גרעין שליטה. התיקון מאפשר לדירקטור בלתי תלוי להתמנות לתפקיד יו”ר ולקבל שכר, ובנוסף נקבעו הוראות לגבי בחירת מועמדים לתפקידי דירקטור בחברה ללא גרעין שליטה על ידי האסיפה הכללית ובעזרת ועדת מנויים לא תלויה של דירקטורים בחברה.

בעת הקמת חברה חדשה יש טעויות נפוצות שניתן להימנע מהן מראש אם מסתייעים ומקבליים ייעוץ וליווי מקצועי של בעלי מקצוע מיומנים ומנוסים, ביניהם עורך דין המתמחה בדיני תאגידים ובהקמת חברות, רואה חשבון מוסמך ומנוסה בהקמת חברות ובבקרה, יועץ מס ועוד. רוב הטעויות הנפוצות בעת הקמת חברה קשורות לתקנון והסכם המייסדים, אופן הרישום אצל רשם החברות, רישום דירקטורים ובעלי מניות בחברה.

עבירה על חוק החברות עלולה להיות עבירה פלילית על כל המשתמע מכך, ובנוסף נקבעו בחוק הוראות לגבי ענישה אם עוברים על החוק, בדרך כלל עיצום כספי.

בשורה התחתונה

חוק החברות החדש מספק מענה הולם לרוב הסוגיות בדיני החברות. עד כניסתו לתוקף של החוק החדש, דיני החברות קיבלו מענה חלקי בפקודה, ובמיוחד בפסיקה. החוק החדש מודרני וכולל חידושים והתאמות לשינויים שחלו בעולם העסקי ובחקיקה העוסקת בדיני החברות.

בחוק החדש נקבעו לא מעט שינויים, לדוגמה החובה למנות רואה חשבון מבקר בלתי תלוי לצורך בקרה על הדוחות הכספיים של החברה. אם אתם זקוקים לרואה חשבון מבקר הנכם מוזמנים לפנות אלינו ונשמח לענות על כל שאלה ובקשה בנושא חוק החברות החדש או בכל נושא חשבונאי, פיננסי ועסקי אחר.