בגדי עבודה כהוצאה מוכרת

עד כמה מוכרים בגדי עבודה כהוצאה מוכרת?

עצמאים רבים שואלים האם בגדי עבודה מוכרים כהוצאה מוכרת לצורכי מס, לכן הגיע הזמן לעשות סדר בנושא. המומחים של מערכת הנהלת חשבונות UCAN2 הכינו עבורנו מדריך בנושא בגדי עבודה כהוצאה מוכרת והם עונים על שאלות נפוצות כמו מה התקרה על בגדי עבודה, האם ניתן לקזז מע”מ בגין רכישת בגדי עבודה ומה קורה אם המעסיק מממן לעובדיו ביגוד שאינו לצורכי עבודה? למידע נוסף הנכם מוזמנים לפנות אלינו.

האם בגדי עבודה מוכרים כהוצאה מוכרת?

סעיף 17 לפקודת מס הכנסה קובע מהי הוצאה מוכרת לצורכי מס, והפקודה קובעת כי הוצאה תותר רק אם היא בוצעה לשם ייצור הכנסה באותה שנת מס. תקנה 6 העוסקת בניכויי הוצאות קובעת כי ניתן להכיר בהוצאה עסקית על ביגוד שנרכש עבור בעלי העסק ועובדיו, כל עוד הביגוד מיועד לצורכי עבודה, ושיעור ההכרה בהוצאה זו עומד על 80%. יש מקרים בהם מכירים בהוצאה על בגדי עבודה כהוצאה המותרת במלואה, כלומר הוצאה בשיעור של 100% בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

• בגדי עבודה עם זיהוי המבליט את ההשתייכות לעסק, לדוגמה לוגו בולט על הבגד, כך שהבגד אינו מתאים ללבישה אלא רק לצורכי עבודה.
• יש חובה על פי דין ללבוש את בגד העבודה, למשל גלימה של עורך דין, חלוק אחיות, סרבל ייעודי של טייסים וכו’.

ראוי לציין כי הוצאה עבור ביגוד מקצועי המיועד לצורכי העסק תוכר במע”מ וניתן לקזז מע”מ תשומות. אם ההוצאה היא עבור ביגוד שאינו מקצועי ויכול לשמש את העובד גם לאחר שעות העבודה, אין אפשרות לקזז מע”מ תשומות.

מה קורה במידה ויש מספר עובדים?

בתקנות מס הכנסה נקבעו הוצאות שלמרות שהן משמשות בייצור ההכנסה הן אינן מוכרות באופן מלא, והנישום יכול לקבל הכרה חלקית בהוצאות אלה, עד לתקרה שנקבעה. הוצאות עבור רכישת ביגוד מקצועי ובגדי עבודה הן הוצאות המוכרות באופן חלקי, למעט הוצאה על בגדי עבודה העומדת בתנאים שנקבעו להוצאה המותרת במלואה.

אם העצמאי מעסיק מספר עובדים הוא יכול לרכוש עבורם בגדי עבודה וזו הוצאה מוכרת חלקית או מוכרת במלואה. בפקודת מס הכנסה הגדירו 3 מצבים הקשורים לבגדי עבודה:

• העובדים נדרשים על ידי המעסיק שלהם ללבוש בגדי עבודה המשויכים באופן מלא לעסק ונושאים לוגו. במקרה זו מדובר בהוצאה מוכרת באופן מלא.
• ביגוד הכרחי לסוג העיסוק (הוצאה מוכרת במלואה) כגון גלימה לעורך דין, חלוק רופאים ואחיות, סרבלי עבודה, נעלי בטיחות לעובדי בניין, מדים לעובדי אבטחה וכו’.
• ביגוד יומיומי שאינו משויך בהכרח לעסק ומתאים גם לשימוש פרטי אך המעסיק חייב ברכישתו. הוצאה מוכרת בשיעור של 80%.

איך נקבע הסכום המוכר על בגדי עבודה?

ב-1 בינואר 2000 תוקנו חלק מתקנות ההוצאות וברשות המיסים הוסיפו את תקנה 6 הקובעת כי הוצאות הקשורות לבגדי עבודה, כל עוד הן עומדות במבחן שנקבע בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה, יוכרו כהוצאה מסוימת המוגבלת על פי התקנות. התיקון קובע כי ניתן להכיר בעד 80% מההוצאות שהנישום הוציא עבור רכישת בגדי עבודה לעצמו ולעובדיו. אם בגדי העבודה מיועדים רק לעבודה ניתן להכיר בהוצאה במלואה.

האם זה בחוק לתת הוצאות ביגוד לעובדים?

מעסיקים רבים מממנים הוצאות ביגוד לעובדים שלהם, לכן חשוב להכיר את התייחסות מס הכנסה לנושא זה. במס הכנסה מבהירים כי ביגוד הממומן על ידי המעסיק בעבור עובדיו שאינו מהווה ביגוד לצורכי עבודה ולצורכי העסק, ושאין בביגוד זיהוי המשייך אותו לעסק ואין חובה על פי דין ללבוש את הביגוד, ייחשב כטובת הנאה לעובד. לכן, יש לזקוף את שווי הטבת הביגוד להכנסה של העובד וכך חלים עליה כל הכללים הנוגעים למשכורת.